סוללות נטענות הן מסוגים שונים. מטרת יצירתם תלויה במגוון הציוד איתו ניתן להשתמש בהם. הם פותחו במקור כחלופה לסוללות קונבנציונליות.
המטרה העיקרית של סוללות נטענות היא לספק חשמל למכשיר ספציפי מבלי להיות מחובר לחשמל. לשם כך, על הסוללות לאחסן מטען ולהצליח לשמור עליו עד לרגע השימוש ישירות במכשיר. בניגוד לסוללות קונבנציונליות, לסוללות נטענות יש את היכולת להחזיר את טעינתן. סוללות נטענות רבות נוצרו כחלופות לסוללות קונבנציונליות. השימוש הרב-פעמי הופך את המכשירים הללו לקלים יותר לשימוש וחסכוניים יותר.
סוללת אחסון היא סט סוללות המחובר במקביל או בסדרה. ברוב המקרים נוצר חיבור סדרתי. שיטה זו נחוצה להגברת מתח המוצא הסופי. זה מאפשר שימוש בקבוצת סוללות, שמתח היציאה של כל אחת מהן נמוך משמעותית מהסך הכל.
לפעמים משתמשים בשיטת החיבור המקבילית. הסדר זה משפר את קיבולת הסוללה הכוללת. בדרך כלל, חיבור מקביל משמש ליצירת סוללות נטענות עבור אותם מכשירים שצריכים לספק פעולה לטווח ארוך ללא טעינה.
כיום, כל המכשירים הניידים משתמשים בסוללות לצורך עבודתם. אלה כוללים טלפונים ניידים, מחשבים ניידים, מתקשרים, מחשבי לוח, נגני mp3 וכדומה. ברוב המקרים משתמשים בסוללות ליתיום-יון. מאפיינים חשובים במיוחד של סוללות כוללים את הפרמטרים הבאים: קיבולת, מתח, יעילות וחיי שירות.
חשוב מאוד להבין כי לסוללות נטענות יש משאב מסוים שמבזבז במהלך השימוש. כך, למשל, הסוללות של מחשבים ניידים הופכות לבלתי שמישות לאחר 2-3 שנים של שימוש פעיל. לחלק מהסוללות יש בקרים משלהן שמונעים התחממות יתר של המכשיר ומפקחים על רמת הסוללה.
