תקשורת סלולרית קיימת בכל תחומי חיי האדם כיום. מפעילי סלולר מתקינים יותר ויותר משדרי אנטנות של אותות רדיו על גגות בנייני מגורים או מוסדות חינוך. זה מדאיג אנשים רבים, מכיוון שההשפעות הבריאותיות של אנטנות אלה נחשבות לשליליות למדי. על השאלה האם זה כך - יכולים לענות מומחים בענף.
פגיעה בתקשורת סלולרית
בעת התקנת מגדלים ניידים מחדש למקומות רחוקים יותר, לא נצפה השפעה ניכרת, שכן שדות אלקטרומגנטיים נמצאים בכל מקום שיש טלפונים ניידים. רמת החשיפה לשדות אלה זהה בערך במרחק של 2 מטרים מהטלפון ו -150 מטר מהאנטנה. עם זאת, בנוכחות מגדל היישר מול חלון בניין מגורים וקרינה המופנית אליו, העומס על הגופה גדל עוד יותר.
ילדים וקשישים הם הפגיעים ביותר להשפעות השליליות של קרינה אלקטרומגנטית.
מומחים ביצעו את הניסוי הבא: כאשר הביאו טלפון נייד לאוזנו של אדם, הם מדדו את הפעילות הביו-אלקטרית של מוח הנבדק. המוח לא הגיב לטלפון הנייד המנותק - אולם הטלפון המופעל הגדיל מיד את התרגשות המוח וקבע את הקצב בו פועלת קרינה אלקטרומגנטית. בהקשר זה הגיעו המומחים למסקנה בה הם מתואמים בין נוכחות של לחץ דם גבוה, סוכרת, הפרעות שינה, כאבי ראש וסחרחורת, עם נוכחות של שדות אלקטרומגנטיים סביב אנשים.
מסוכן או לא באמת?
לדברי מומחים, אנטנות משחזר המותקנות כראוי לתקשורת ניידת בטוחות, מכיוון שהספק שלהן אינו עולה על כמה עשרות וואט, בעוד שבמגדלי הטלוויזיה קרינה גבוהה בהרבה. מומחים טוענים כי הבעיה אינה במעברי אותות סלולריים, אלא בשימוש תכוף ואינטנסיבי מדי בטלפונים ניידים. תחנות הממסר עצמן אינן מהוות איום אם רמת הקרינה האלקטרומגנטית שלהן היא המקסימלית המותרת.
התעללות מתמדת בטלפונים ניידים מגדילה משמעותית את מינון הקרינה האלקטרומגנטית.
בנוסף, על כל אנטנה חוזרת לתקשורת ניידת להיות בעלת דרכון סניטרי משלה לתקופה של חמש שנים, שאותה מכין מוסד השירות התברואתי והאפידמיולוגי. המרחק מהאנטנה לחצרי המגורים אינו מוגדר בחקיקה, אולם, האות הנפלט מהמשדר בכל מקרה לא יעלה על הסטנדרטים שנקבעו. ניתן לבדוק את רמת הקרינה האלקטרומגנטית שלו בעזרת התחנה הסניטרית והאפידמיולוגית בעיר או נציגי חברת המפעילים שהתקינה את האנטנה.
