זיהוי המתקשר בטלפון הסלולרי כל כך נפוץ שקשה לזכור את הפעמים בהם היית צריך לשלם כסף נוסף עבור עבודתו. עם זאת, מזהים קוויים עדיין אינם נפוצים כל כך, למרות שהם הופיעו הרבה יותר מוקדם מאשר עמיתיהם הניידים. הבעיה כיצד לחבר מזהה מתקשר אינה קיימת אם היא מובנית בטלפון. אך אם אינך רוצה לשנות את המכשיר הנוח הישן, אך עליך לחבר את קידומת מזהה המתקשר, תצטרך לבצע כמה צעדים פשוטים.
הוראות
שלב 1
בחירת מזהה מתקשר. ראשית, במשרדו של מפעיל טלפון קבוע אנו מבהירים האם שירות זה זמין למספר הטלפון שלנו. אם כן, אז אנחנו הולכים לחנות לבחור קידומת. הגורמים הקובעים פועלים בשני מצבים שונים; לפשטות, אנו נקרא להם דופק וטון. מזהי צלילים נקראים גם Euro-AON. בהתאם לערוץ התקשורת הטלפוני, אנו בוחרים מזהה מתקשר מתאים. הפעלת Euro-AON אינה מובטחת במצב הדופק, כמו גם להפך: גלאי הדופק לא יעבוד על צלילים.
שלב 2
אנו מחברים את מזהה המתקשר לטלפון. כדי שמזהה המתקשר יעבוד, חבר אותו לשקע הטלפון. לא משנה אם טלפון אחד מחובר או מספר טלפונים מקבילים, ניתן לחבר את המזהה לכל אחד מהם. כבל נוסף משמש לחיבור, הנמכר בדרך כלל יחד עם מזהה קידומת. החיבור צריך להיראות כך: שקע טלפון - מזהה - טלפון. לפיכך, שני המכשירים מחוברים בסדרה, ואות שיחת הטלפון עובר דרך מזהה המתקשר ונכנס לטלפון.
שלב 3
אנו בודקים את תקינות החיבור של המזהה. צריכה להיות צפצוף ארוך ויציב במכשיר. אם אין צליל חיוג, אנו בודקים שמזהה המתקשר והכבלים מחוברים כראוי לשקע במזהה עצמו. לפעמים במזהה המתקשר ישנם מספר שקעים זהים שמבצעים פונקציות שונות, וניתן להתבלבל ביניהם.
שלב 4
אנו כותבים הצהרה למפעיל הטלקום. צעד זה יכול להיעשות הן לפני רכישת המזהה והן לאחר חיבורו, כפי שאנו עושים כעת. הטופס והבקשה לדוגמה לחיבור לשירות הזיהוי המתקשר או לשירות זיהוי המתקשר היורו נמצאים אצל מפעיל הטלקום. משמעות ההצהרה היא שאנחנו מבקשים מכם לחבר את שירות "שיחה מזוהה" לטלפון הביתי שלכם. את הבקשה יש להגיש על ידי מי שמספר הטלפון רשום עבורו. לאחר הפעלת השירות ייגבה עבורו דמי מנוי חודשיים.
