צילום טוב, העברת כל גווני האור בהתאם למאפיינים האמיתיים של האובייקט המצולם, הנראה לעין האדם, הוא חלומו של כל צלם או מפעיל. העברת כמות האור הנדרשת להקלטת תמונה באיכות גבוהה תלויה בחשיפה.
הוראות
שלב 1
חשיפה בצילום מהווה אינדיקטור כמותי להשפעת האור על השכבה הרגישת לאור של מטריצה או סרט צילום. ערך זה שווה לתוצר שטף האור (תאורה) הנופל על המשטח המטופל לפי פרק הזמן שבמהלכו האור פועל עליו. החשיפה נמדדת ב"לוקס לשנייה "- לוקס *.
שלב 2
מבחינה טכנית, במקום המושג "חשיפה", משתמשים לעתים קרובות במונח "אקספו-פר". אקספו הוא שילוב של שני פרמטרים, מהירות תריס וצמצם. חשיפה היא מרווח הזמן שבמהלכו האור משפיע על השכבה הרגישת לאור של המטריצה או על התחליב של סרט הצילום. מהירות התריס "אחראית" למהירות התריס, אשר לאחר זמן מסוים חוסמת את שטף האור.
שלב 3
הסרעפת (מיוונית. "מחיצה") היא מכשיר אופטי במבנה העדשה, המאפשר לכוון את כמות האור המשודר, כלומר לשלוט בהתאמה של בהירות התמונה הצילומית והאובייקט המצולם.. בנוסף, בעזרת הצמצם ניתן לשלוט בעומק השדה בעת צילום תמונות.
שלב 4
קבלת מד החשיפה הנכון לצילום מסוים מכונה "מדידה". במצלמות חובבים, תהליך זה בדרך כלל אוטומטי. במצלמות מקצועיות זו פונקציה הניתנת להחלפה. מדידת חשיפה לוקחת בחשבון את רגישות הסרט (מטריצה), ניגודיות, מרחק לנושא וכו '.
שלב 5
בצילום מקצועי משתמשים לעתים קרובות ב"פיצוי חשיפה ". זהו שינוי (shift) ידני של זוג החשיפות. משתמשים בטכניקה זו אם תוצאות מדידת החשיפה הנוכחית אינן מאפשרות לך להעביר במדויק את טווח האור של התצלום, למשל, לנושא יש מעברים חדים מאור בהיר לצל עמוק, כמו בעת צילום יער חשוך על רקע בהיר שמיים כחולים. כמו כן, פיצוי חשיפה מוחל בעת צילום על מקור אור (שמש, מנורה בוהקת) או על רקע זריחה / שקיעה.
