האות הסלולרי מהווה בעיה דחופה עבור כל תושבי העיר. האות יכול להיות יציב או לא. זה תלוי במספר גורמים שיכולים להיות קשורים ישירות לטלפון הסלולרי עצמו, או שהבעיה מתגנבת מבחוץ. כדאי להבין מדוע האות נעלמת.
קודם כל, כדאי לשים לב לאילו תדרים ואילו תקנים יש לכל מפעילי הסלולר בפדרציה הרוסית. מפעילים תומכים כיום בתקן GSM 850/900/1800/1900. המשמעות היא שכיסוי הסלולר נע בין תדרים נמוכים לגבוהים. בתיאוריה, זה אמור לחסוך ממך היעדר אות, מכיוון שמודלים מודרניים של טלפונים סלולריים פועלים כמעט בכל טווחי התדרים שלעיל. אבל זה לא קורה. והנה כמה סיבות: הראשונה שבהן היא החומרים המשמשים לבניית בתים. בטון מזוין, מתכות, עץ הם אויבים מושבעים לקבלת אות עם צינורות סלולריים. על מנת איכשהו "לתפוס", משתמשי הטלפון לא צריכים להתרחק מחלונות הבתים הללו. לפעמים אתה פשוט צריך להיכנס לחצר של בית, והחיבור נעלם. פשוט בתים מסביב לא יכולים לפספס אות. במקרים שתוארו לעיל משתמשים במונח "אזור מת". הסיבה השנייה היא נוכחותם של שדות אלקטרומגנטיים חזקים ליד הטלפון. לעתים קרובות הטלפון (זה אופייני במיוחד לדגמים ישנים) פשוט "מסרב" לחפש את הרשת כאשר הוא נמצא ליד המחשבים המופעלים, מיקרוגל, טלוויזיה או מכשירי חשמל ביתיים אחרים. כדאי לנסות לכבות אותם ולבדוק אם האות מופיע. הסיבה השלישית היא נוכחותם של מחסומים טבעיים וחסמים לאות. זה נכון במיוחד באזורים הכפריים, שם ישנם עצים או גבעות רבים מסביב. האות פשוט לא יפרוץ שפע כזה של מכשולים. במקרה זה, אתה יכול לנסות לטפס במקום גבוה יותר ולנסות לדוג שוב ברשת. הסיבות האחרונות עשויות לחול לא רק על הכפר, אלא גם על העיר. אם העיר ממוקמת ליד נהרות או גופי מים אחרים, כאשר הירידה האות עלולה להיעלם. לפני כמה שנים אי אפשר היה לנוח בשלווה על גדות נהר או אגם, שכן השפלה לא הצליחה להגיע למנוי סלולרי. כעת כל המפעילים, ללא יוצא מן הכלל, מנסים להתקין "חלת דבש" לא רק ליד ערים ובהן, אלא גם על גדות הנהרות או האגמים, והם מעדיפים לעשות זאת לא על החוף בו מתכנסים נופשים, אלא להפך אחד. קרבה מוגזמת של מגדלי תאים מזיקה לבריאות האדם.
