GSM הוא תקן תקשורת סלולרי דיגיטלי שהוא אחד הנפוצים ביותר בעולם כיום. הוא נתמך על ידי מספר רב של מפעילים ומיישם את העברת תדרי הרדיו בטווח מסוים, ומאפשר לבצע שיחות קוליות למרחקים ארוכים.
היסטוריה ושימוש
התקן קיבל את שמו לכבוד קבוצת החברות שפיתחה את תקן Groupe Special Mobile. בהמשך, שמה של קבוצה זו הוחלף בשיטה הגלובלית לתקשורת סלולרית. פיתוח התקן החל בשנת 1982, כאשר כמה חברות טלפון אירופיות חברו ביצירת מערכת סלולרית אחת שתאפשר לבצע שיחות בתדר ספציפי של 900 מגה-הרץ ברחבי אירופה. לאחר יישום מטלה זו, התקן הוסמך בשנת 1991 והתפשט ברחבי העולם.
כיום GSM תומך לא רק בשירותי תקשורת קולית, אלא גם בשירותי נתוני מנות (GPRS) באינטרנט. חילופי הודעות טקסט קצרות (SMS) ונתוני פקסימיליה מיושמים גם על בסיס GSM.
GSM מאפשר לך לקבוע את מספר השיחות, העברה למנוי אחר, שיחות ועידה (3 מנויים או יותר) ודואר קולי.
יתרונות וחסרונות של התקן
GSM מאפשר יצירת מודולי רדיו קומפקטיים שהם קלים וקטן משמעותית מרוב הרשתות האנלוגיות. יישום גישה זו מושג בשל מבנה היישום של העברת נתונים על חשבון מגדלי הרדיו, כלומר תחנות בסיס המנתחות אותות ממנויים.
הרשת מספקת גם איכות תקשורת גבוהה מספיק ברדיוס הכיסוי של מגדלי GSM. הרשת גדולה יותר, מה שמבטיח שימוש בו זמנית ברשת על ידי מספר גדול של מנויים. זה משיג הפרעה קטנה יחסית לאות הרדיו.
ל- GSM הגנה טובה מפני האזנות סתר באמצעות אלגוריתמי הצפנת אותות. יתרון גדול הוא אפשרות הנדידה, המאפשרת למנוי לנוע ברחבי העולם מבלי לשנות את המפעיל או מספר הטלפון.
יש גם כמה חסרונות ברשת. ראשית, GSM נוטה לעיוות דיבור עקב עיבוד דיגיטלי והעברת אות לתחנת ביניים. שנית, יש כיסוי מוגבל של מגדל אחד, שאינו עולה על 120 ק מ כאשר משתמשים במגברים ובאנטנות כיווניות נפרדות.
רשת דורשת יותר משדרים וטכנולוגיה מאשר רשתות סטנדרטיות אחרות (למשל AMPS).
ברוב המדינות, GSM מוחלף על ידי תקן CDMA, שיש לו כמה יתרונות על פני GSM. לדוגמא, באמצעות CDMA ניתן להשיג העברת נתונים מהירה יותר, מה שמשפר את איכות התקשורת ומאפשר לעבוד מהר יותר באינטרנט בגלל ערוץ גדול וחזק יותר.
