כונן הבזק מסוג USB הוא אחסון אוניברסלי ודרך העברת מידע, המשמשת אולי כל אדם שעובד עם מחשב אישי.
דיסק און קי
מקלות USB קיימים זמן רב ומשמשים אותם בכל מקום פשוטו כמשמעו. זה די מוצדק, מכיוון שהם כמעט ולא תופסים מקום ובעזרתם תוכלו להעביר ולאחסן מידע רב ומגוון. רק לפני כמה שנים היה קשה מאוד למצוא כונן פלאש גדול במיוחד. ואז היצרנים הציעו מכשירים בנפח של 1-2 ג'יגה. כיום, כל אחד יכול למצוא בקלות כונן הבזק מסוג USB כזה שנפחו יהיה 16 או 32 גיגה. כיום, יותר ויותר אנשים משתמשים במכשירים אלה, וחלקם אף מאחסנים את כל המידע החשוב בכונן הבזק מסוג USB ועובדים בדרך זו כל הזמן, מבלי להעתיק נתונים לכונן הקשיח. ראוי לציין שלא כדאי לעשות זאת מכיוון שאתה מסתכן באובדן המידע שלך.
תוחלת חיים של מקל USB
למרבה הצער, מקלות USB, כמו כל מכשיר אחר, יכולים לפעמים להיכשל או להפסיק לתפקד כליל. אורך החיים המוצהר של יצרני מכשיר כזה הוא בממוצע 5 שנים, אך הוא יכול להישבר עוד קודם. למעשה, תוחלת החיים תלויה ישירות בכמה פעמים נכתב ונמחק עליה מידע שונה (לפעמים הם אומרים שתוחלת החיים תלויה במספר החיבורים לנמל). כל כונן הבזק יכול לעמוד בכ -10,000 זמני שכתוב קבצים. אגב, כשחוזרים למספר החיבורים, אני רוצה לציין שפסק דין כזה אינו נכון ואף אבסורדי, מכיוון שהוא אינו מסוגל בשום אופן להשפיע על המכשיר עצמו. גם לאחר תום חיי השירות שלו, אם תרצה בכך (באמצעות תוכנה מיוחדת), המשתמש יוכל לקרוא את המידע המאוחסן בו, אך שום דבר לא יעבוד לרשום אותו.
ישנה דעה אחרת שאם אתה רושם מידע כלשהו על כונן הבזק מסוג USB ולא משתמש בו זמן רב מאוד, הדבר יכול להשפיע גם על חיי השירות של הכונן. למעשה, הכל בדיוק הפוך. אורך חיי המכשיר עצמו לא ישתנה. הדבר היחיד שיסבול במקרה זה הוא המידע המאוחסן בו. ראשית, המידע בכונן הבזק עצמו עשוי להיות מיושן ובלתי שמיש. שנית, לאחר 10 או 15 שנים ללא שימוש בכונן, יופיעו שם סוגים שונים של שגיאות, והמשתמש לא יוכל עוד לקרוא חלק מהקבצים המאוחסנים בו.
כתוצאה, מתברר שעם חיי שירות ממוצעים שהצהירו היצרנים עצמם במשך 5 שנים, הוא יכול גם לרדת, תלוי כמה פעמים הוקלט עליו מידע.
