לכל מצלמה יכולות ומאפיינים משלה. הרעיון של ISO נמצא בהוראות לכל מצלמה, כשאתה מבין כיצד להשתמש בה נכון ומה זה, אתה יכול לשפר משמעותית את התמונות שלך.
קונספט ISO
ISO הוא רגישות האור של המצלמה שלך, או ליתר דיוק, הרגישות לתפיסת האור ממטריקס המצלמה. כלומר, אם ה- ISO הוא 200, אז פחות אור ייכנס למטריצה ליחידת זמן מאשר באותו זמן עם הרגישות של 3200. ככל שרגישות המטריצה גבוהה יותר, אתה יכול לצלם תמונות ברורות יותר, אך אתה לא צריך נניח שהתמונות הברורות יותר זה תמיד טוב. ככל שתגדיר ISO יותר במצלמה שלך, כך יותר רעשי רקע מופיעים בתמונות שלך.
ערכי ה- ISO הסטנדרטיים הם: 100, 200, 400, 800, 1600, 3200. והרעש המופיע בתמונות הוא נקודות בהירות רב צבעוניות בתצלומים, השונות מאוד בצבעוניות מהסמוכות. בגלל רעש כזה, התמונה נראית כמו תמונה שצולמה במצלמת 0.3 מגה פיקסל בטלפון משנת 2006.
עם זאת, מערכת ה- ISO נוצרה עבור מצלמות סרט. במצלמות דיגיטליות נראה כי פרמטר זה מתואם עם החשיפה המתקבלת של התמונות עליו ועם מאפיינים דומים של מכשיר הסרט. לכן, פרמטר זה במצלמות דיגיטליות נקרא במלואו "רגישות שווה ערך ל- ISO". וזה בא לידי ביטוי ביחידות ISO למצלמת פילם לנוחיות הצלמים.
כיצד להשתמש ברגישות לאור בצורה נכונה
אם אתה מצלם במקום מואר, שבו מספיק אור יכול להיכנס למטריקס של המצלמה תוך פרק זמן קטן, כדאי להגדיר את ה- ISO לסימן קטן. אם חשוך בחדר, או שאתה יורה בשעות הערב המאוחרות, אז ערך הרגישות לאור צריך להיות גבוה פי כמה. עם זאת, תמיד כדאי לקחת כמה צילומי מבחן ולמצוא את הפיתרון הטוב ביותר.
אל תשכח כי לתמונות בלילה, חשוב לפתוח את הצמצם כדי שאור נוסף יוכל להיכנס גם לחיישן המצלמה. אם אתה עובד עם חצובה ועצמים סטטיים, עדיף להגדיר את ה- ISO המינימלי, אך להגדיל את פיגור המצלמה. אם ברצונך להפחית את כמות הרעש בתמונות שלך, תוכל גם להשתמש בפלאש אשר יוסיף אור לתצלום.
הגדרת רגישות האור תלויה גם בגודל המטריצה של המצלמה שלך, אם יש לך מצלמה פשוטה למדי ללא אופטיקה מתחלפת, הערך המקסימלי עבורך הוא ISO 800. אם תגדיר פרמטר זה גבוה יותר, כל תמונה תוצף רעש מיותר. במצלמות DSLR, עם פרמטרי הצילום הטובים ביותר, ניתן להשתמש ב- ISO 1600 וב- 3200.
